בן גמלה ויחיד, נולד בשנת 1939 לשבט אבו רקייק, השוכן ליד כביש באר-שבע-דימונה.

בעקבות שני אחיו ששירתו ביחידות גששים בצה"ל, התגייס גם נאיף לצה"ל ושירת בחיל הרגלים ובמערך הגנת הגבולות, בתפקיד גשש בצבא הקבע. בהתגייסותו נקבעה לו דרגת סמל. מפקדיו ציינו אותו כ"חייל מסור לתפקידו, שקט, חביב על הכל".

ביום 28.10.1979, בזמן שעשה דרכו מיחידתו לכיוון ביתו בנגב חש ברע והובהל לבית-החולים. אובחנה בו התקפת-לב קשה והוא אושפז כחודשיים וחצי בבתי-חולים. ביום 16.1.1980 מת במחלתו. בן 41 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות של שבטו בערוער. השאיר אחריו שתי נשים, שמונה ילדים, הורים, אחים ואחיות.

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב-תנחומים למשפחתו: "סמל נאיף אבו-סולוב שירת ביחידתי כגשש ועשה עבודה נאמנה בתפקיד זה".